סִיכָּה בָּעַיִן
משל רב"ש מתוך ספר "שלבי הסולם"
אָדָם הוֹלֵךְ עִם יֶלֶד קָטָן בָּרְחוֹב,
וְהַיֶּלֶד בּוֹכֶה בִּבְכִיּוֹת אֲיוּמוֹת.
וְכֹל אֲנָשִים שֶבָּרְחוֹב מִסְתַּכְּלִים עַל הָאָב,
אֵיזֶה מִן אַכְזָרִיּוּת נִמְצֵאת בְּאָדָם זֶה,
שֶהוּא יָכוֹל לִשְמוֹעַ בְּקוֹל בְּכִיּוֹתָיו
וְאֵינוֹ שָׂם לֵב לְכֹל זֶה.
לָאֲנָשִים בָּרְחוֹב
הַיֶּלֶד מְעוֹרֵר רַחֲמִים עִם בְּכִיּוֹתָיו,
וְלָאָדָם הָזֶה, שֶהוּא אָבִיו, אֵינוֹ כָּךְ.
הֲלֹא יֵש כְּלָל, "כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים".
וְהִנֵּה לְקוֹל בְּכִיּוֹת הַיֶּלֶד,
הָלְכוּ אֲנָשִים אֶל אָבִיו וְשָאֲלוּ,
אֵיפוֹא הָרַחְמָנוּת שֶל אָבִיו.
אָז אָבִיו הֵשִיב לָהֶם:
"וּמָה אֲנִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת,
שֶבְּנִי, מַחְמַד נַפְשִי,
שֶאֲנִי שוֹמֵר עָלָיו כְּבָבַת עֵינִי,
דּוֹרֵש מִמֶּנִּי, שֶאֲנִי אֶתֵּן לוֹ סִיכָּה,
לִדְקוֹר אֶת עֵינָיו,
מִסִּיבַּת שֶמְּגָרֵד לוֹ בָּעֵינַיִם.
הַאִם בְּזֶה שֶאֲנִי לֹא מְמַלֵּא אֶת מִשְאֲלוֹתָיו,
אֲנִי נִקְרָא "אַכְזָר".
אוֹ מִטַּעַם רַחְמָנוּת עָלָיו,
אֲנִי לֹא אֶתֵּן לוֹ, שֶיִּדְקוֹר אֶת עֵינָיו,
וְיִשָּאֵר סִימָא וְעִיוֵּר לְעוֹלָמִים."
